רדיפת סיפוק והקשיים אל מול הכלכלה
בואו ואספר לכם סיפור הנוגע באספקט הפיננסי והכלכלי שבחיים של כולנו, על שינוי אורח חיים של אדם מסוים מקוטב אחד אל הקוטב השני והרחוק ביותר. סיפור שאולי יעזור להמחיש עד כמה האושר שלנו אינו נמדד על סמך עושר חומרי, כספי או מעמדי כלשהו, אלא רק על פי הצורה בה אנו מצליחים להסתכל על החיים ולקבל אותם כמו שהם, באהבה והבנה.
זהו סיפור על אדם שגדל לבית של הורים עשירים. עשירים מופלגים. אביו הקים חברה לייבוא ברזל, מהגדולות בישראל, אמו עבדה בתור מזכירה בחברה, במשך שנים הם צמחו וגדלו, מבוטקה קטן בו האם לקחה הזמנות ומחסן קטן בו האב איחסן את הסחורה, אל האנגרים ובנייני משרדים גבוהים ונוצצים. החברה הפכה לאימפריה, והילד, שנולד כבר אל תוך העושר העצום, גדל בהתאם למצב חשבון הבנק של הוריו. לאורך כל חייו גוננו עליו, קנו ודאגו לכל מה שרצה. צעצועים יקרים, מזון בכל הצבעים, חופשת סקי בכל חודש שני. היה רק צריך לבקש לוח הופעות של הלהקה האהובה עליו בתור נער מתבגר, להצביע על מדינה בה הוא ישמח לראות אותם, והכל היה מסודר לו בין לילה. הילד הפך לנער, אחר כך הפך לגבר ולמד מנהל עסקים בעקבות אביו, ומשם מיד נכנס לעבוד בחברת הברזל של המשפחה. לאור כל חייו קיבל הוא הכל בקלות ובכמות, מלבד לזמן שלא היה להוריו להקדיש לו, מלבד לחינוך מצד ההורים שירמז על כך שישנם דרכים רבות אחרות בהם אפשר להיות מאושר ומסופק.
זהו בדיוק העניין, סיפוק, מאחר ומבלי שהילד שם לב לכך, ברגע שהיה משיג או יותר נכון מקבל דבר אחד שרצה, היה הוא מיד רוצה את האחר.